תמיד היה בינינו קליק! כשאני נכנסת לחנות חומרי יצירה אני חוזרת להיות
ילדה קטנה שנכנסה לחנות ממתקים צבעונית. העיניים שלי מתרחבות, מנצנצות וזוהרות,
האצבעות מדגדגות לי להתחיל לגעת בהכל, הדמיון מתחיל להשתולל, החומרים שעל המדפים
קוראים לי ומפלרטטים איתי בלי סוף! ואני... כבר חושבת על כל מה שאני אעשה אתם
כשאגיע הביתה.
 |
| מתוך סדנת הדפס על כריות שהעברתי – צבעי טקסטיל, דיו, טושים ומגוון חותמות וחומרים שעושים חשק להתחיל ליצור. |
עוד מהילדות אני ועולם החומרים בנינו מערכת יחסים מאוד רצינית לאורך
השנים. זה התחיל מדף ועיפרון שגילו לי את יכולות הרישום והציור שלי. שיעור מלאכה בבית
הספר היסודי גרם לי שמחה בלב בכל שבוע לעומת שאר המקצועות בהם הייתי מאוד בינונית
ולא מתאמצת. כשניתנה לי הבחירה להרשם לתיכון, בחרתי בעירוני א' תיכון לאומנויות- כי
אם כבר לומדים אז שיהיה מעניין וכיף (לפחות פעמיים בשבוע במגמת אומנות). שם נחשפתי
לעולם שלם של חומרים ואפשרויות- החל מציור, פיסול, רישום, צילום וכל מה שביניהם.
אבל מעבר לגילוי היכולות והכישרונות שבי, מערכת היחסים שלנו הגיע לרובד חדש...
גיליתי
את התשוקה שבי!
אני לא אשכח איך הייתי נשארת לפתח תמונות בחדר חושך עד שעות הערב
המאוחרות (מי נשאר היום בבית הספר מעבר לשתי דקות אחרי הצלצול ?!), איך הייתי
נסחפת לתוך יצירות ענק וציורים שציירתי במו ידי ובוהה בכתמים המדהימים שנוצרו, איך
הייתי נסחבת באוטובוסים עמוסה בחומרים, פסלים וקנבסים - רק כדי להמשיך לעבוד בבית
(מה שנקרא שיעורי בית).
 |
ציור שציירתי בתקופת השירות הצבאי שלי
|
בתום
שרות צבאי מוצלח כמורה חיילת ומשקית הוראה, הייתי בטוחה ב 100% שאלמד חינוך ותרפיה
באומנות... אבל הייתי מאוהבת עד הגג והרומן שלי עם החומרים היה בשיאו. לא יכולתי
לנטוש ולא באמת הייתי פנויה רגשית לשום דבר אחר. והנה מצאתי את עצמי במחלקה לעיצוב
תעשייתי באקדמיה לעיצוב ואומנות בצלאל. שם מערכת היחסים שלנו הגיעה לרובד מאוד
אינטימי. בבצלאל חוויתי תהליכים מרתקים של יצירה, שם גיליתי את חדוות היצירה
בקבוצה, גיליתי מקומות ואנשים חדשים, הרגשתי מהי אנרגיה מטורפת של עשייה, שם הפכתי
את התשוקה למקצוע, לידע, לניסיון. פגשתי את העוצמות שבי ואת החולשות שבי והגעתי
לתובנות- והכל בזכות עולם העיצוב והחומרים...
 |
| טוטם עשוי קרמיקה שעיצבתי במסגרת תכנית חילופי סטודנטים במקסיקו- את פסלי הטוטם ייצרנו יחד עם משפחה מקסיקנית שמתפרנסת מייצור כדי ענק - בכפר הנמצא צפונית למקסיקו סיטי.מתוך תהליך הכנת החימר מהאדמה המקומית. |
 |
| גימורים ופינישים - היה מעניין לראות איך קלח תירס שסיימו לאכול הפך להיות כלי עבודה נהדר. |
 |
| היצרן של הטוטם שלי - אב ל 10 ילדים |
 |
| הצצה לתוך תהליכי השריפה של הקרמיקה |
 |
| הטוטם הסופי לאחר שריפה |
בתום לימודי מה שבעיקר הבנתי זה שיש לי בידיים כלי מדהים
המאפשר לי מצד אחד להתבטא וליצור, ומצד שני מאפשר לי להשפיע ולגעת באנשים- לגרום להם לחוות בעצמם את אותם תהליכים. היום אני
בשלה ומוכנה לפתוח את ליבי לתחום החינוך וההוראה ולשלב זאת עם עיצוב וחומרים וזה
מביא אותי לנקודת שיא ברומן האינסופי הזה, לרובד הכי פנימי ועמוק שלנו יחד.
היום אני יודעת שיש לי את היכולת לחנך ולעצב את דור העתיד ולהכין אותו
לעולם המשתנה שלנו שדורש הרבה יצירתיות וגמישות מחשבתית.
ככל שאני
עובדת יותר בחינוך, אני מגלה בלי סוף רומנים של ילדים עם חומרים. אני נחשפת לדור
שלם עם תשוקה מטורפת לחומרים שלא מממש את אהבתו באופן מספק. זו אחת הסיבות בגללן אני מנסה ליצור קהילה מגוונת תחת הנושא המרתק – חינוך ליצירתיות באמצעות חומרים.
קהילה בה
נחקור יחד ונלמד איך עושים את זה, איך בתכלס מחנכים ליצירתיות? איך מכינים את הדור
הבא לעולם שמביא איתו שינויים בקצב מסחרר. ואיך מנצלים את הכלי הנהדר הזה של יצירה
בחומרים לטובת תהליכי למידה, העברת מסרים והקניית ערכים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה